גיבורי השדה בע"מ נ' ועדת הרישוי לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה

פסק דין

מונח לפניי ערעור על החלטת ועדת הרישוי (להלן: "המשיבה" או "הוועדה") על פי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב- 1972 (להלן: "החוק") מיום 17.11.13, לבטל לאלתר את רישיון תאגיד השמירה שניתן בשעתו ל"גיבורי השדה בע"מ" (ח.פ 514890367, להלן: "המערערת"), מטעמים של שמירה על ביטחון הציבור. נוסף על כך, הגישה המערערת בקשה לעיכוב ביצוע החלטת הוועדה, עד למתן ההחלטה בערעור דנן.

רקע עובדתי

ביום 18.4.13, התקבלה במחלקה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, בקשה למתן רישיון תאגיד לשירותי שמירה למערערת. בבקשה נכתב, כי מר שי ביטון הוא הבעלים ומנהל התאגיד. עוד הצהיר ביטון כי הוא מורשה החתימה בתאגיד.

ביום 11.6.13 החליטה המשיבה להעניק למערערת רישיון תאגיד שמירה, לאחר תשלום האגרה.

בחודש אוגוסט 2013, קיבלה המשיבה פנייה מצוות אכיפה אזרחי בפרקליטות מחוז חיפה ובה בקשה לשלול את רישיונה של המערערת. במקביל, קיבלה המשיבה מידע חסוי ממשטרת ישראל, התומך בפניית צוות האכיפה.

על פי המידע החסוי, המערערת קשורה לארגון הפשיעה "קראג'ה" ומשמשת פלטפורמה לביצוע סחיטת דמי חסות מקבלני בנייה בחריש הירוקה; עוד על פי המידע, שי ביטון אינו מנהל החברה אלא משמש כאיש קש (המכונה בעגה המקצועית "קוף") ובהציגה אותו כמנהל החברה, יצרה החברה מצג שווא בבקשתה לקבלת רישיון. לאחר העברת החומר הכתוב, הופיע בפני הוועדה נציג המשטרה אשר הסביר וענה לשאלותיה.

לאור החשדות האמורים, זימנה המשיבה את הבעלים הרשומים, שי ביטון, לשימוע, על מנת שתוכל לשקול החלטתה בעניין רישיון התאגיד. השימוע נערך ביום 17.10.13, במסגרתו הופיעו בפני המשיבה שי ביטון ובא כוחו עו"ד ירון פורר, והם העלו בפני הוועדה את טענותיהם. במסגרת השימוע נמסר למערערת תמצית גלויה של החומר האמור (להלן: "פראפרזה"), שהתקבלה מהמשטרה.

ביום 14.11.13 קיבלה המשיבה את ההחלטה לשלול את רישיון התאגיד של המבקשת, כדלקמן:

"לאור האמור, ובהתייחס לחומר החסוי שהובא בפני הוועדה אשר יש בו ראיות הסותרות את גרסת שי ביטון, מחליטה הוועדה מכוח סמכותה לפי סעיף 19 לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה התשל"ב- 1972, לשלול את רישיון התאגיד של חברת "גיבורי השדה בע"מ" לאלתר מטעמים של בטחון הציבור.

הוועדה מאפשרת לחברה לפעול לחיסול ענייניה עד ליום 30.11.13.

על שי ביטון להחזיר את רישיון החברה לא יאוחר מיום 30.11.13 למחלקה."

על ההחלטה זו, הוגש הערעור שלפניי.

יצוין כי לבקשת המערערת, נתנה לה המשיבה ארכה להחזרת הרישיון, עד ליום 7.12.13.

השתלשלות ההליכים

ביום 4.12.13, הורה כב' השופט רומנוב (במסגרת היותו שופט תורן), על עיכוב ביצוע החלטת המשיבה עד ליום 22.12.13, על מנת שבפרק זמן זה יוקצה הערעור לשופט שידון בו, וכן הורה כי ככל שיהיה צורך במתן ארכה נוספת, על המערערת לפנות לשופט שידון בתיק.

ביום 8.12.13, הגישה המערערת למותב זה, בקשה נוספת לעיכוב ביצוע החלטת הוועדה, עד למתן החלטה בערעור; וביום 9.12.13, קיבלתי את בקשת המערערת, בין היתר מפאת שנקבע תאריך קרוב לשמיעת הערעור, ביום 16.1.14.

סופו של דבר, עקב אילוצי בית המשפט, התקיים הדיון במעמד הצדדים ביום 4.2.14.

ביום 3.2.14, עדכנה המשיבה את בית המשפט באשר להליכים הנוגעים לבקשת המערערת לחדש את רישיונה לשנת 2014, ולאור הנסיבות שפורטו בהודעתה, סברה המשיבה כי הסעד המבוקש בערעור במתכונתו הנוכחית, אינו רלוונטי עוד ואין לדון בו. וכך ציינה: לאחר שרישיון המערערת לשנת 2013 בוטל, וניתן צו ביניים ביחס להחלטה האמורה עד למועד הדיון בערעור דנן, סברה המשיבה כי עליה לדון בעניינה של המערערת, ככל שהדבר מתייחס לחידוש רישיונה לשנת 2014, ולפיכך זימנה את המערערת לשימוע בעניין זה. לטענת המשיבה, במהלך השימוע הוצגה למערערת פראפרזה מעודכנת של המידע שהועבר לידיה, הכולל מידע חדש, מעבר למידע שהיה מונח בשנת 2013 בפני הוועדה, ולפיו "החברה משמשת את ארגון הפשע קראג'ה לעבירות חמורות נוספות בציר הכלכלי".

בעקבות השימוע, נתנה המשיבה את החלטתה ביום 30.1.14, כדלקמן: